הויכוח על עמלות הפנסיה הנהוגות בישראל
התקופה האחרונה ברשתות התקשורת מלאה בדיווחים רבים על שינויים וליקויים במפעלי קרנות הפנסיה בישראל. דיווחים רבים ושונים על גזלת כספי ציבור מצד אילי הון או מצד חברות הביטוח הפנסיוני מטילה דאגה רבה בקרב משלמי קרנות הפנסיה. ואין מי שיורה מורה נבוכים לאותם הולכים בתוהו על מה הרעש ועל מה כל המהומה.
אלא שכאן צריך להבין שהביקורת התקשורתית על הנעשה בחברות הביטוח המנהלות את קרני הפנסיה של רבים מאיתנו טוענת טענה בסיסית וכואבת למדי- באופי הישראלי, במקום שאתה לא מבין ידאגו לעשוק אותך מבלי שתבחין בכך. אכן אמרה כואבת ביותר ומשמעותה נוראית ביותר- לא די לנו שאנו נשלם את מיטב כפסנו לגוף שאנו כביכול הבטיח לנו גדולות ונצורות לעת שנזדקק לכסף שהוא בעת הזקנה, אלא שספק אם נזכה לראות את הקרן התשלומים ששילמנו והס מלהזכיר תשואות על קרנות אלו. הרי בעת זקנתנו כולנו לבטח נרצה שיפוץ של דלתות כניסה לביתנו או מקלחונים לאמבטיה חדשים.
חוסר הידיעה של הציבור בנושאי קרנות הפנסיה והביטוחים הפנסיונים מותירה את העסק הזה לזאבים שיטרפו את המצב הנלוז לטובתם. ורק עתה קמו מי שיזעקו את הזעקה המרה שעושקים את הציבור.
על מה התלונות?
התלונה הראשונה של רבים מתשובי הארץ המשלמים את כספי הפנסיה שלהם ממשכורתם מדי חודש בחודשו, היא על דמי הניהול הגבוהים שאנו נאלצים לשלם בעבור קרנות אלו. דמי הניהול מחשובים בחשבונות שרק מומחים גדולים ומביני עניין יכולים להסביר על מה נגזרים דמי הניהול הכה גבוהים. כלומר הדו"ח שרבים מקבלים מחברות הביטוח הרבות לא קריאות לאזרח הפשוט. החישובים הרבים אומנם גלויים לעין כל. אך מה בכך שהם גלויים לכאורה אם אין מי שיבין את השפה החשבונאית הכה מסובכת שם. דמי הניהול הנהוגים היום במשק עומדים על כ 5% ל6%. סכומים עמלות אלו הם גבוהים במיוחד כאשר מדובר על סכומי עתק המצטברים עם השנים. אך מה יענו חברות הביטוח השונות על זעקת העם בדבר דמי הניהול הכה יקרים. חברות הביטוח טוענות שתי טענות עיקריות. ראשית אם נתבונן על אחוזי העמלות הנהוגות בקרב המדינות האירופאיות המתקדמות כמו ארצות סקנדינביה ושאר ארצות מערב אירופה הרי שיחסית אל מדינות אלו דמי הניהול המנוהלים בישראל הם נמוכות למדי. שנית התחרות הקיימת בשוק הביטוח הפנסיוני הם מהגבוהות במשק הישראלי. ספק אם נוכל למצור נתח עסקי בשוק המקומי בו קיימת תחרות כה גדולה בין חברות ביטוח רבות.
אפשר לאמץ טענות אלו בחלקן לצד הטענות הקשות שיש לנו על חברות הביטוח. אולם גם בטענות אלו גופם יש מקום לערער. ראשית ההשוואה בין מדינות סקנדינביה לישראל אין אלא טענה דמגוגית חסרת ביסוס מהימן. אמירה שכזו איננה מקצועית ולוקה בקריאה נכונה של השוואות מסחריות. זאת כיוון שאין אנו בדוקים פרמטרים רבים נוספים העומדים על הפרק. מה שיעורי העמלות המינימליות הנהוגות שם? מה שיעורי התשואות בקרב חברות הביטוח היוקרתיות? מה גבוה השירות וכו וכו. הרי שכל אלו לא מחושבים. הפתרון היחיד העומד על הפרק הוא יצירת מחאה רחבת היקף בנושא זה התציל את המצב הקיים ןתבטיח לנו לרכוש מקלחונים לאמבטיה גם בעת זקנתנו.
אלא שכאן צריך להבין שהביקורת התקשורתית על הנעשה בחברות הביטוח המנהלות את קרני הפנסיה של רבים מאיתנו טוענת טענה בסיסית וכואבת למדי- באופי הישראלי, במקום שאתה לא מבין ידאגו לעשוק אותך מבלי שתבחין בכך. אכן אמרה כואבת ביותר ומשמעותה נוראית ביותר- לא די לנו שאנו נשלם את מיטב כפסנו לגוף שאנו כביכול הבטיח לנו גדולות ונצורות לעת שנזדקק לכסף שהוא בעת הזקנה, אלא שספק אם נזכה לראות את הקרן התשלומים ששילמנו והס מלהזכיר תשואות על קרנות אלו. הרי בעת זקנתנו כולנו לבטח נרצה שיפוץ של דלתות כניסה לביתנו או מקלחונים לאמבטיה חדשים.
חוסר הידיעה של הציבור בנושאי קרנות הפנסיה והביטוחים הפנסיונים מותירה את העסק הזה לזאבים שיטרפו את המצב הנלוז לטובתם. ורק עתה קמו מי שיזעקו את הזעקה המרה שעושקים את הציבור.
על מה התלונות?
התלונה הראשונה של רבים מתשובי הארץ המשלמים את כספי הפנסיה שלהם ממשכורתם מדי חודש בחודשו, היא על דמי הניהול הגבוהים שאנו נאלצים לשלם בעבור קרנות אלו. דמי הניהול מחשובים בחשבונות שרק מומחים גדולים ומביני עניין יכולים להסביר על מה נגזרים דמי הניהול הכה גבוהים. כלומר הדו"ח שרבים מקבלים מחברות הביטוח הרבות לא קריאות לאזרח הפשוט. החישובים הרבים אומנם גלויים לעין כל. אך מה בכך שהם גלויים לכאורה אם אין מי שיבין את השפה החשבונאית הכה מסובכת שם. דמי הניהול הנהוגים היום במשק עומדים על כ 5% ל6%. סכומים עמלות אלו הם גבוהים במיוחד כאשר מדובר על סכומי עתק המצטברים עם השנים. אך מה יענו חברות הביטוח השונות על זעקת העם בדבר דמי הניהול הכה יקרים. חברות הביטוח טוענות שתי טענות עיקריות. ראשית אם נתבונן על אחוזי העמלות הנהוגות בקרב המדינות האירופאיות המתקדמות כמו ארצות סקנדינביה ושאר ארצות מערב אירופה הרי שיחסית אל מדינות אלו דמי הניהול המנוהלים בישראל הם נמוכות למדי. שנית התחרות הקיימת בשוק הביטוח הפנסיוני הם מהגבוהות במשק הישראלי. ספק אם נוכל למצור נתח עסקי בשוק המקומי בו קיימת תחרות כה גדולה בין חברות ביטוח רבות.
אפשר לאמץ טענות אלו בחלקן לצד הטענות הקשות שיש לנו על חברות הביטוח. אולם גם בטענות אלו גופם יש מקום לערער. ראשית ההשוואה בין מדינות סקנדינביה לישראל אין אלא טענה דמגוגית חסרת ביסוס מהימן. אמירה שכזו איננה מקצועית ולוקה בקריאה נכונה של השוואות מסחריות. זאת כיוון שאין אנו בדוקים פרמטרים רבים נוספים העומדים על הפרק. מה שיעורי העמלות המינימליות הנהוגות שם? מה שיעורי התשואות בקרב חברות הביטוח היוקרתיות? מה גבוה השירות וכו וכו. הרי שכל אלו לא מחושבים. הפתרון היחיד העומד על הפרק הוא יצירת מחאה רחבת היקף בנושא זה התציל את המצב הקיים ןתבטיח לנו לרכוש מקלחונים לאמבטיה גם בעת זקנתנו.